מה זאת חרדה

תוכל לגלות את פחדיו הגרועים ביותר של האויב שלך אם תבחן את האמצעים בהם הוא נוקט כדי להפחיד אותך – אֶריק הוֹפֶר.


15% ל- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי לוקים באחת מהפרעות החרדה. מוערך ש- 2/3 מהסובלים מהפרעת חרדה אינם פונים לטיפול ולכן חשוב להבין מהי חרדה. אחד המאפיינים הפרדוקסליים של חרדה הוא היותה נבואה שמגשימה את עצמה. הפירוש שניתן למצב מסוים הוא המכתיב את הרגשות ואת זרם המחשבות הנובעים ממנו.

רבים משתמשים במילים "פחד/חשש" ו"חרדה" כבמילים נרדפות, אך יש הבדל מהותי ביניהן. בקיצור נמרץ, ניתן לומר שמקור הפחד הוא בהערכה הגיונית ושקולה של סכנה מגורם מאיים, בעוד שחרדה היא התגובה לאיום מדומה או מוגזם.

דני מתאר את תחושת החרדה: "כשאני מתקרב לשדה התעופה אני מקווה שלא אאבד את שלוותי ושליטתי העצמית ושאתפקד בטיסה. ובדיוק אז ליבי מתחיל להלום, מוחי מתערפל, אני חש מחנק וחולשה, גופי מתחיל לרעוד וביטני מתהפכת. אני חש מבוהל ו"לא מציאותי" ובתוך כל זה אני חושש שאשפיל את עצמי". תיאור דומה שמעתי מהילה המשחזרת תחושותיה בפתח המעלית בבניין רב קומות. הילה עובדת בחברת היי-טק בקומה התשיעית של מגדל עסקים, ומטפסת במדרגות כל בוקר למשרדה, כי כשהיא ניצבת מול המעלית, מציף אותה פחד שהמעלית תיתקע כשהיא בתוכה ועד שיגיעו כוחות החילוץ, יאזל החמצן במעלית והיא תיחנק למוות.

כמתואר, במצב של התקף חרדה, כל מערכות הגוף מושפעות. אנו חשים בהלמות לב וחולשה, חושבים על השפלתנו העצמית, מפחדים מאבדן שליטה, וחשים דחף להתרחק ולהימנע מגורם הסבל. כמובן שמדובר בתגובה פסיכו-ביולוגית לא הגיונית ומפריעה, הפוגעת באיכות החיים, ומחבלת ביכולתו של הסובל לנהל אורח חיים סדיר.

מה איפה הופך חשש סביר לחרדה משתקת? התשובה מצויה במערכת המחשבות והדימויים שלנו. בדרכו לנתב"ג הרהר דני "מה אם אחנק במטוס ולא יהיה מי שיטפל בי?" כשנשימתו הפכה כבדה וליבו הלם, "אישרה" תופעה פיזיולוגית זו את חששותיו והוא חשב "זה בטוח התקף לב, אני עומד למות..." פרשנות שגויה זו ליבתה ביתר שאת את מחשבות האימה בראשו, וכשדימה עצמו מצונרר בבי"ח, תסמיני החרדה גברו. התקף חרדה הוא ככדור שלג בו המחשבות השליליות האוטומטיות מזינות תחושות פיזיולוגיות שליליות, אשר בתורן מחזקות ומגבירות את המחשבות השליליות, וחוזר חלילה. מכריע בחשיבותו להבין כי הפירוש השגוי שניתן לתגובות הפיזיולוגיות, הוא המזין את החרדה, ולא התגובות הפיזיולוגיות כשלעצמן! לראיה, דופק גבוה והזעה הנגרמים מאימון ספורטיבי אינם גורמים לחרדה, אף שמדובר באותה תופעה ממש.

הטיפול האפקטיבי בהפרעות החרדה השונות מחייב ביסוס יחסי מטפל-מטופל איתנים, הבנת הבעיה העיקרית של המטופל והמשגתה יחד עימו, ולמידת המטופל את אשר קורה לו, באמצעות טכניקות שונות שמציע הטיפול הקוגניטיבי – התנהגותי. במהלך הטיפול, למד המטופל כיצד לזהות את מחשבותיו האוטומטיות ולאמץ דרכים אחרות לבחינת נסיבות אירועים מחוללי חרדה. המטופל רוכש יכולות להענקת הסברים חלופיים למצב, תוך הרחבת זווית ראייתו, הפחתת מידת האסון המיוחסת לארועים ובניית תכניות להתמודדות.

הטיפול נמשך אל תוך שגרת חיי המטופל, וכולל מטלות בית. מאחר ומדובר בבעיה מכאיבה, כרוכים גם קטעים מסוימים בטיפול במידה מסוימת של סבל, אלא שהם מתבצעים בליווי צמוד של המטפל. טיפול נכון, נחוש ומובנה בהפרעות חרדה, מביא לרוב להפחתה ניכרת של החרדה, ואף להעלמתה המוחלטת.