למה יש לי התקפי כעס?

עצבנות ופרצי זעם אינם גזירת גורל והם ניתנים לשינוי. כעס המופנה פנימה נחשב לבעייתי, בו המרירות גואה ומובילה לרגשי אשמה ועצבות. כעס המופנה כלפי חוץ נחשב ל"בריא" יותר, שכן לכאורה האדם פורק את כעסיו ובכך "מרענן" את תחושותיו.
המציאות מלמדת שלאחר שחרור הכעס, הפורקן שנחווה קצר ונעלם מהר.


לפיכך, בסיוע טיפולי נכון, אפשר גם לבחור ללמוד איך להימנע מכעס. למידת מיומנות זו תקנה לך שליטה על הכעס התגובתי והאוטומטי שאתה מייצר. רובנו בטוחים שמעשיהם של האחרים הם שמוציאים אותנו מהכלים, אך למעשה פס הייצור של הכעס הוא בראשנו. לאנשים שסביבנו אין יכולת אמיתית להכעיס אותנו ומדובר ברמייה עצמית.

רגשותינו הם תוצאת המשמעות שאנו מייחסים למקרה, ולא תוצאת המקרה עצמו.

"עשרת הדיברות" של הכעס:

1. הכעס איננו נובע מהאירוע עצמו אלא מפרשנות האירוע ומ"מחשבות עצבניות" שמוצמדות לו.

2. לא תפיק תועלת מהכעס ותישאר משותק ונקמני. כעס ושמחה אינם מורגשים בעת ובעונה אחת. אם תלמד ותתָרגל חשיבה נכונה, תשוב למצב רוח טוב, ללא הותרת מקום לכעס.

3. מה שמוביל לכעס הינו עיוותי חשיבה, שתיקונם מפחית כעסים.

4. מחולל כעס ראשי הינו 'אי צדק' שאתה חש שנהגו בך בד"כ בכוונה תחילה.

5. רכישת המיומנות לראות אירוע מנקודת מבטו של הזולת, מגלה לך שאותו אדם לא נהג בך לשיטתו שלא בצדק. 'חוסר צדק' הינו אשליה שהויתור עליה יפחית משמעותית את כעסך.

6. סובביך לא חושבים שמגיע להם להיענש על ידך. לפיכך התפרצויותיך רק ירחיקוך מאנשים.

7. כעס נובע מניסיון להגן על ערכך העצמי, שמתערער כשאתה חש מבוּקָר. האשמת אחרים בחוסר ערכךָ היא רמייה עצמית מטעמי נוחות.

8. כעס הוא תוצאת ציפיות שלא התגשמו. במקום לנסות ולשנות המציאות, עדיף לשנות הציפיות.

9. אל תתעקש ש"מותר לך לכעוס". בוודאי שמותר, אלא שזה לא משתלם. הכעס גורם לך ולסביבתך יותר הפסד מרווח.

10. כעסנותך אינה הופכת אותך ל'אנושי', והפחתת כעס לא תהפוך אותך לרובוט. התנתקות מרגזנות רק תותיר אותך שמח, משוחרר ורגוע.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יעיל ביותר בטיפול בהתקפי זעם, שכן מקורות הכעס מוכרים, ידועים וניתנים לשינוי.