דיכאון - בעיה עם פיתרון

כשהדיכאון שלֶט, האדם מייחס את מצב רוחו לאירועים רעים שקרו לו, כגון כשלון מקצועי, דחייה רומנטית ועוד. לפעמים יחשוב שדכדוכו הוא תוצאת "מום אישי" או נובע מכך שהוא אינו די חכם / רגיש / מצליח / מוכשר, בשביל להיות מאושר. לעיתים ייָחס את דכדוכו לטראומת ילדות, לחוסר אהבה או לגנטיקה פגומה.


המייחד את מרבית הסובלים מדיכאון הוא האמונה החזקה בכך שרגשותיהם הם בלתי נמנעים ונסמכים על עובדות מוצקות ביחס לעצמם.

שברירי אמת אכן קיימים בכל אלה, כי אנו חווים בחיים מכאובים ואובדנים, לרובנו לקויות גנטיות כאלה ואחרות ולכולנו חוויות ילדות פחות נעימות וסביבנו יש מה לעשות, גם נודניקים ואנשים מרגיזים. אולם מרבית האמת היא, שהמציאות בכללה אינה כזו ושהשליטה על מצב הרוח בכל זאת נתונה בידנו. יכולת זו טמונה במערכת האמונות הבסיסיות שלנו ובאופן בו אנו מורגלים לחשוב. לכן, שינוי באמונות ודפוסי חשיבה אלו, יוביל בד"כ לשינוי באופן התייחסותנו להתרחשויות סביבנו ולכן גם לשינוי במצב רוחנו.

הטיפול הקוגניטיבי או ה'מֶציאוּתָנִי' כפי שאני מכנה אותו, מאפשר שינוי של מצבי רוח ושליטה עליהם ובעזרתו ניתן בד"כ לחסל דיכאון, לפתח חוסן נפשי ולהתמודד עם קשיים מבלי לשקוע בחזרה לדיכאון. מהם מאפייני הטיפול אם כך?

לקיחת אחריות - הטכניקות מעשיות ופשוטות לביצוע וניתנות ליישום בכל עת. המטופל לומד לאחוז במושכות, לשנות את מהלך העניינים ולהפוך לממונה בפועל על מצב רוחו.

הבנה מבוססת ומעמיקה של המטופל את תהליכי חשיבתו ופיתוח שליטה על מקורות מחשבותיו השלילית. במקביל, הקניית מיומנויות התמודדות.

שיפור מהיר, המתבטא בהקלה משמעותית תוך שבועות עד חודשים ספורים.

מניעת חזרת הדיכאון. מדובר במניעה אמיתית ומתמשכת של אפיזודות דיכאוניות, בניגוד למשל לטיפול תרופתי, שעם הפסקתו שב הדיכאון. מחקרים קליניים מלמדים שהטיפול הקוגניטיבי מטפל בהצלחה יתרה בשורשי הדיכאון ולא מסתפק בטיפול סימפטומאטי. מרגע יישום המיומנויות, ערכו האישי של המטופל לא נמדד עוד כבעבר אלא באור שונה. סגנון החשיבה משתנה וה'אמיתוֹת' שחשב שהוא 'יודע' על החיים ושהיוו בסיס לדיכאון, נותרות מיותמות.

הטיפול מושתת על מספר הנחות ועקרונות:

• מקורו של כל 'מצב רוח' הינו במחשבה/אמונה, בתפיסה ובפרשנות, שהינם המתווכים בין האדם למציאות. אלה העדשות שדרכן מביט האדם על הסביבה ובאמצעותן יוצר דפוסי התייחסותו אליה. מחשבות אלה הן נושאות באחריות הבלעדית למצב הרוח.

• הגורם לדיכאון הן מחשבות שליליות. האדם המדוכא מאמין באמונה שלמה, שהדכדוך המשתלט עליו נובע ממציאות נוראית אמיתית. כשהתהליך מעמיק יש דיכאון של ממש, המוכלל מההוֹוֶה לעבר ולעתיד ואז נדמה לאדם כי כל חייו הינם רע אחד מתמשך ושכך גם יהיה בעתיד. האדם מעלה גֶרָה במחשבותיו כל התרחשות רעה שאירעה לו, וזו מהווה עבורו 'עדות' לאוממלות חייו. העתיד נראה מייאש והמושג תקווה אינו קיים עבור אותו אדם, שאינו מוכן לפיכך להתנחם ב'אשליות' כגון תקווה. הדברים נראים מוגזמים אך זהו הלך המחשבה המאפיין דיכאון, ועבור אדם מדוכא הוא אמיתי לגמרי.

• מחשבות דיכאוניות שליליות הן כמעט תמיד מעוותות ואינן עומדות במבחן השכל הישר הגם שהן עלולות להיראות נכונות. העובדה המרכזית והחשובה ביותר להבנה היא שעיוותי החשיבה הם המקור העיקרי לסבל ולא המציאות עצמה.

שאלה - האם תחושות צהלה, שמחה ואופוריה מעידות על אדם כעל מוצלח באופן יוצא דופן? ודאי שלא. משמעותן היחידה היא שבאותו רגע הוא מרגיש נהדר. באותו אופן, האם תחושות של עצב וחוסר ביטחון, מעידות על אדם כעל חסר ערך? לא. הן רק מעידות על כך שבאותו רגע הוא במצב רוח ירוד. כדאי לזכור היטב ולהיות מודע לכך, שכשאתה מדוכא, מחשבותיך פעמים רבות לא הגיוניות ומושפעות מעיוותים.

חשוב להפנים – אין בעולם אדם חסר ערך ולכן שום מחשבה או התנהגות אינם יכולים להוות הוכחה לכך שמישהו הוא חסר ערך. מדובר בחזיון תעתועים שמקורו ב'עדשות' מחשבתיות מעוותות.

מה בכל זאת גורם לנו לחוש 'שווים'? לכל אדם כישורים עימם הוא נולד, ובאופן דומה קיימת בו באופן טבעי הערכה עצמית ולכן אין צורך בהמצאתה. מה שיש לעשות הוא לטפל במה שמכרסם בה, כלומר בביקורת העצמית ובנטייה להלקאה עצמית. כפי שכבר טענתי, תחושת חוסר ערך עצמי היא מקסם שווא שיקרי. בכדי לעצור את התהליך ההרסני הזה יש ללמוד באופן נכון שלושה דברים בסיסיים, שעליהם מושתת הטיפול -

1. למידה קפדנית של עיוותי החשיבה העיקריים (ראה מאמר מהקודמים)

2. למידה כיצד לאתר מחשבות אוטומטיות

3. למידת טכניקות החלפת מחשבות ביקורתיות במחשבות מציאותיות וענייניות

אל תיכנע לדיכאון ואל תאפשר לקרוביך וחבריך לשקוע לתוכו. פס הייצור של הדיכאון הוא בראשו של האדם ומקורו איננו חיצוני בד"כ. טיפול נכון ומסודר בדיכאון מביא כמעט תמיד לחיסול הדיכאון. אין המדובר במילים בלבד אלא באמירה מבוססת ומוכחת בקרב אנשים רבים שכבר החליטו שהם עם הסבל הזה גמרו.