הספק מקנן בתוכנו וממתין לאירוע מלחיץ שיוציאו החוצה. עבור חלקנו, לוחש הספק באוזן. עבור אחרים הספק צווח. בכל מקרה – כשהספק צץ, הוא צובע את אופן מחשבתנו, את רגשותינו ואת אופן פעולתנו.
נניח שנתקלת במכשול בדרכך. האם תנסה להזיזו? אולי תשאל את עצמך למה אתה בכלל רוצה לעשות זאת? ייתכן שתאמר לעצמך שאינך ראוי להזיזו מדרכך? תתעצבן? ואולי סתם תמשיך ללכת? אחת מתוך האסטרטגיות הללו הינה אופיינית לכל אחד מאיתנו. הבחירה שלנו באסטרטגיית תגובה תלויה בתגובתנו לספק העצמי.
ללהבדיל מסָפֶק, דאגה מציאותית היא סימן אזהרה המתריע מפני סכנה מוחשית. היא גורמת לנו להעריך כל מצב ולבחון האם אנו אכן 'מצוידים' כהלכה ומיומנים לעמוד במטלה בהצלחה. נניח שאתה גולש ותיק ומוכשר על סקטבורד וככזה, החלטת להתנסות בפעם הראשונה בגלישת סקי בשלג. קניתָ ביגוד מתאים, שכרתָ ציוד סקי וטיפסת לכיוון המדרונות עם חברך המכיר את נתיבי הגלישה. עם סיום הנסיעה במושב הרכבל ניערת כמו האחרים את גופך החוצה אל עבר משטח הגלישה ונפלת קדימה ישר על פניך. בעודך נאבק להיעמד, חלפה מחשבה בראשך: "זה לא כמו ענפי ספורט אחרים. בחיים לא אצליח להגיע לתחתית ההר כמו שצריך. אין לי מושג מה לעשות בכלל". חברך כבר החל לגלוש בלעדיך, שכן הניח שאתה לא רחוק מאחוריו. הדאגה שבתוכך מתעצמת. איכשהו אתה עושה דרכך במורד ההר באופן מגושם וגמלוני ואז החלטת לקבל שיעור גלישה מסודר. דאגתך במקרה זה הייתה ממוקדת ומוצדקת. היא התריעה בפניך שלא הייתָ מוכן ומיומן כראוי לגלישה. דאגה זו הייתה מעוגנת במציאות, זמנית ומועילה.
הספק, לעומת זאת, הוא אויב פנימי הגורם לנו לפקפק הן ביכולתנו הקיימת והן בתחושת היותנו רצויים. הספק איננו מועיל, משום שמקורו בפחד בלתי מוצדק, המוביל אותנו למסקנה השגויה שאיננו מסוגלים להתמודד, גם כאשר אנחנו כן מסוגלים, או למסקנה השגויה שאיננו רצויים, בעוד שהעובדות מראות אחרת.
אז מה עושים? ניתן ללמוד לזהות ספקות ולהבין איך הם מעצבים את האופן בו אנו מפרשים את העולם, מרגישים, מהן תגובותינו הפיזיות לספק וכיצד אנו פועלים בגללם. הבנת המרכיבים הללו וטיפול נכון ומסודר בספקנות, מספקים כלים שיאפשרו לאדם לקבל את החלטותיו באופן חופשי ואמיץ.
זה יוצא מהכלל.
השבמחקהאבחנה בין דאגה רגילה ובין ספק שלא עוזב וגורם להיות קטנים ממש נכונה לי נורא וכשאני נזכרת בדבריםפ שקרו לי אני רואה בעצמי איך כל מיני ספקות גרמו לי לא לעשות המון דברים שרציתי.