להיות הורה גרוש

 תהליך גירושים בין בני זוג הינו משבר לכל בני המשפחה. על מנת לעבור תקופה זו בשלום ככל שניתן, כדאי לשמור במקביל על מודעות גבוהה לחוויה של בני הזוג הנפרד, ולחוויה מזווית ראייתם של הילדים.  תפקיד ההורה הגרוש בקשר עם ילדיו מקבל משמעות חשובה ביותר דווקא בעת זו, אך בנוסף, אין לשכוח את הקשיים ואת תחושת הבדידות של ההורה המתגרש עצמו. אייחד טור זה למספר עקרונות תקשורת בסיסיים בין ההורים הגרושים וילדיהם.

איך לספר לילדים?

אין דרך נכונה אחת. לעיתים הילדים מצפים ל'הודעה' בגלל מתחים בבית. במקרים אחרים ההודעה מגיעה כרעם ביום בהיר, בפרט כשמעורבים גבר/אישה אחרים. כלל ברזל ראשון שיש לאמץ הוא לומר לילדים את האמת ורק את האמת. הילדים מסוגלים לעמוד בפני האמת יותר מכפי שההורה מצפה. שקרים יגרמו להם לאבד אמון בהורה. אין צורך לפרט את כל פרטי האמת, בפרט אם הילדים בגיל של לפני תקופת הנעורים. אם אפשר,שני ההורים יסָפְּרו יחד לילדים על החלטתם להיפרד.

אפשר לומר: "יש לנו חדשות מצערות לספר. כשהתחתנו היינו מאושרים ביחד אבל עכשיו  המצב שונה. ייתכן ששמתם לב שאנחנו לא מסתדרים זה עם זו בזמן האחרון. החלטנו שמוטב יהיה שלא נחייה יחד, ולכן אנחנו מתכוונים להתגרש.פירוש הדבר הוא שלא נהיה יותר בעל ואישה. אנחנו רוצים שתדעו שאין לזה כל קשר אליכם ושלא אתם גרמתם לגירושים. החלטתנו להיפרד נובעת אך ורק מכך שאנחנו לא מאושרים יחד. בגלל ההחלטה הזו אבא/אמא י/תגור במקום אחר ואתם תוכלו להיות איתו/ה לעיתים קרובות. אתם תישארו עם אימא/אבא. דבר אחד לא ישתנה לעולם – אני אבא (או אימא, תלוי בדובר) תמיד אהיה אבא שלכם ותמיד אוהב אתכם. אימא תמיד תהיה אימא ותמיד תאהב אתכם ואתם יכולים תמיד לסמוך על האהבה שלנו אליכם. אם אתם רוצים לשאול שאלות ביחס לגירושין ולמשמעות שלהם לגביכם אתם יכולים לשאול עכשיו או בכל זמן אחר".

כשלא מתאפשר לספר יחד, חשוב מאוד שכל אחד מההורים יספר בנפרד לילדים באופן אישי. עדיף לספר לילדים כשהם יחד ובכך להימנע מדאגה של כל אחד מהם ביחס למה נאמר לילד האחר.   

   

מתי לספר?

אני ממליץ שלא לספר ביום בו האב/האם עוזב/ת את הבית אלא כשבוע קודם לכן. לאחר קבלת הבשורה יופיעו רגשות ושאלות שהילדים עלולים לחשוש לבטא. שבוע ימים יאפשר להם הזדמנות לשאול את האב או האם ולהביע את הדברים. הרגשה שמאפיינת את מרבית הילדים ושנראית לנו הבוגרים כלא הגיונית, היא שהגירושין הם באשמתם. לא תמיד הילד מבטא תחושה זו ואין לצפות שהוא יבטא אותה בגלוי. לכן, יש להיות קשובים לרמזים עדינים שעשויים לבוא מכיוונו בנושא זה. חשוב להבטיח לילד שהגירושין הם תוצאת של החלטה שלכם בלבד, כיוון שאתם לא מאושרים יחד. בדרך כלל לא צריך להדגיש את הנושא יותר מידי ביוזמתכם וללא הבעת רגשות ורמזים מצד הילד בעניין זה, כי אז הוא עלול לראות באִזכור חוזר ונשנה סימן לכך שהוא צודק, אלא אם הילד ממשיך לרמז על רגשות אשמה אלה. במקרה זה, יש צורך לשוב ולהסביר את הנקודה הזו.   

מסרים מחזקים

כשאחד ההורים עוזב את הבית, החוויה המיידית של הילד היא של נטישה. אבא (או אימא) עוזב אותי (ובמקביל, גם ההורה העוזב חש בדיוק את אותה התחושה באותם רגעים. הוא מרגיש נטוש ובודד). איך אם כך תוכלו לעזור להם? חזרו ושנו באוזניהם שאתם אוהבים אותם ושזה לא ישתנה לעולם. עשו זאת בין אם פנים מול פנים ובין אם בטלפון. משמעותה של שיחת טלפון כזו לילד היא: "למרות שאבא/אמא לא גר/ה איתנו יותר, הוא/היא עדיין אוהב/ת אותי". אל תצפו מילדכם להיות מילולי מידי בשיחות טלפוניות אלה.  אך אל תטעו לחשוב שאין טעם בשיחות טלפון אלה רק כי הילד לא מגיב מילולית. השיחות הללו משמעותיות מאוד ונוסכות בילד ביטחון רב, גם כשאין תגובה מילולית מצידו. גם מכתבים, מסרונים ואי-מיילים הם דרך מצוינת ועשויים להיות חשובים ומשמעותיים. הם גם מאפשרים לילד לשוב ולקרוא בהם עוד ועוד וכך לחזק את התחושה שלא זנחו אותו.   

איך עוברים את זה בשלום?

לבסוף, על ההורה העוזב לדאוג גם לעצמו כך שיחוש שייך ומאוזן, בין אם על ידי חברים, משפחה או תמיכה מקצועית. הורה שלא מצליח להתמודד עם קשייו ולהסתגל למצב החדש, מתקשה מאוד לעזור לילדיו. במהלך תקופת הגירושים, תמיכה מקצועית, גם אם ממוקדת וקצרת מועד, עשויה לסייע מאוד באימוץ ונקיטת התנהגות נכונה ומושכלת ובבניית מערכת אמונות מציאותיות, אשר ישמשו בסיס איתן להתמודדות עם תקופת המשבר. הורה מתגרש שהינו מודע, מודרך, איתן ומאוזן יצא מחוזק מהשינוי, ויוכל גם לספק תמיכה רגשית לילדיו.